אלרגיה לפרעושים (FAD) בכלבים

אלרגיה לפרעושים מהווה את אחת הסיבות הנפוצות ביותר להבאת כלבים לווטרינר בעיקר בחודשי הקיץ.
למעשה מדובר בתגובה אלרגית לאלרגנים ברוק הפרעוש. התגובה האלרגית גורמת לדלקת המובילה לגירוד והתפתחות לקויות עור.
הכלב או החתול עלולים לפתח FAD במקביל לאלרגיות אחרות כגון אטופיה (אלרגיה לאלרגנים נשאפים) או אלרגיה למזון.

הגורם

ברוב במקרים הכלבים נגועים בפרעוש החתול (Ctenocephalides felis). מחקרים גילו שברוק הפרעוש יש מספר אלרגנים הגורמים לתגובה אך 80% ממקרי הFAD נגרמים כתגובה לאלרגן יחיד (Cte f 1).

שלבים בחיי הפרעוש

למעשה הפרעושים הבוגרים מייצגים אחוז נמוך מכלל אוכלוסיית הפרעושים. ביצים, זחלים וגלמים הם השלבים האחרים המייצגים את רוב אוכלוסיית הפרעושים.

שלב הזחל: הזחל נודד למקומות חשוכים ומוגנים כמו שטיחים ומתחת לרהיטים, שם הם הופכים לגלמים.

שלב הגולם: הגולם הוא העמיד מכל השלבים לגורמים סביבתיים כמו יובש, ולחומרים כימיים. היציאה מן הגולם עשויה להתעכב ב5 חודשים וזו הסיבה שניתן לראות פרעושים למרות הטיפול הסביבתי.

שלב הבוגר: בוגרים שזה אך יצאו מהגולם ימצאו נשא (כלב) באופן מאוד מהיר ע"י משיכה לאור, פחמן דו חמצני וחום גוף.

תסמינים

גירוד הוא התסמין העיקרי היכול לבוא לידי ביטוי בנשיכה עצמית, התחככויות, גלגולים וגירו.
לקויות ראשוניות יכולות להיות פִּצְעוֹנים ונקודות אדומות על העור. גם הפרשות וגלדים עלולים להראות.
לקויות משניות נובעות מדלקת כרונית וטראומה (עצמית) ויכולות לכלול התקרחויות, התקלפויות, יובש של הפרווה, קשקשים, הצטברות פיגמנט והתעבות של העור.

הלקויות הן לרוב ממוקדות באזור בו הפרעושים פעילים, בעיקר בסיס הזנב ואזור הגב האחורי, ולא מפוזרות על כל הגוף. למעשה, הופעה של לקויות באזורים אחרים פרט לאזורים הטיפוסיים מרמזת על תופעה המתרחשת במקביל לFAD.

זיהומים משניים עקב התפשטות של חיידקים לאזורים הנגועים עלולים להוות בעיה נוספת.

אבחון

האבחון של FAD נעשה ע"פ תסמינים המופיעים באזורים טיפוסים, מציאת פרעושים או סימנים לפרעושים כגון צואת פרעושים (גרגירים שחורים קטנים) או היסטוריה של חשיפה לפרעושים.

חלק ניכר מצואת הפרעוש הוא למעשה דם שעבר במערכת העיכול של הפרעוש הבוגר והמשמש כמזון לשלב הזחל.

טיפול

הטיפול בFAD נעשה בשני מישורים.

הראשון הוא עצירת החשיפה לגורם האלרגיה ע"י שימוש בקוטלי פרעושים.
השני הוא הפסקת הגירוד ובכך הפסקת הפגיעה העצמית.

במידה וקיימים זיהומים משניים אז יש צורך לטפל גם בהם.

יש חשיבות רבה למשך הזמן שלוקח לחומר ההדברה לקטול את הפרעושים שנמצאים על גוף הכלב וזאת מכיוון שככל שהפרעושים חיים על הכלב זמן רב יותר כך יש לכלב יותר זמן להיות חשוף לאלרגן של הפרעושים. הדברה מלאה של הפרעושים צריכה להיעשות בכלב הנגוע, בכלבים נוספים בבית שאינם סובלים מאלרגיה, בסביבה הביתית של הכלב ובגינה (במידה ויש).

נכונות הבעלים להתגייס למשימה היא נקודת מפתח בטיפול מכיוון שחומרי ההדברה דורשים שימוש חוזר לאורך זמן בכדי למנוע התפתחות ביצים חדשות היכולות להתפתח לבוגרים.

חומרי ההדברה הנפוצים ביותר מגיעים בצורה של אמפולות "ספוט און" כדוגמת ®Advantage אשר, לרוב, מטפטפים מהן את החומר הפעיל על עור הכלב באזור העורף אחת לחודש.

היות ועיקר הביצים, הזחלים והגלמים נמצאים בסביבת הכלב ולא עליו יש צורך בטיפול בסביבת הכלב ע"י שאיבה יסודית של שטיחים וספות עליהם הכלב שוכב (מומלץ לזרוק מיד את שקית השואב כדי שזחלים לא יוכלו לצאת ולחזור משם) ושטיפה יסודית עם חומר חיטוי של הרצפות במיוחד באזורים המועדפים על הכלב. כדאי להזמין מדביר מוסמך לשם הדברת הגינה.

את הגירוד וטרינר יפסיק לרוב בעזרת טיפול תרופתי.
במידה ויש זיהומים משניים וטרינר יטפל בהם בעזרת אנטיביוטיקה.

זכרו, הדרך הטובה ביותר לטפל היא למנוע!!! ד"ר שרמן – וטרינר בבאר שבע ממליץ להקפיד על טיפול מניעתי מדי חודש על בעל החיים וטיפול במספרת כלבים על מנת לטפח ולשמור על הניקיון של בעל החיים.