בדיקות דם כלליות-מדוע ומתי חשוב לעשות

בדיקת דם המטולוגית

בבדיקה זו אנו סופרים תאי דם אדומים,לבנים וטסיות דם.
תאי דם אדומים (RBC) הם התאים האחראים לנשיאת החמצן לרקמות.החמצן מספק אנרגיה למטבוליזם של כל תא ותא ובלעדיו אין חיים.
אנמיה-זהו מצב של מחסור בתאי דם אדומים. בבדיקה נראה מספר תאי דם אדומים נמוך מהטווח הרצוי.
אנמיה יכולה להגרם עקב: איבוד דם,הרס תאי דם או בעיה ביצור תאי דם.

א- איבוד תאי דם עקב:

1) פציעה חיצונית עם דימום פעיל
2) דימום פנימי(שאינו נראה לעין) לתוך אחד מחללי הגוף  עקב פגיעה באיבר או גדול סרטני מדמם.
3)בעיה בתפקודי קרישה.

ב- הרס תאי דם אדומים: זהו מצב יחסית נדיר. נגרם למשל עקב רעלנים בדם, טפילי דם או התקפה חיסונית על תאי דם אדומים.

ג- יצור מופחת של תאי דם אדומים: זהו מצב חמור שמצביע על דיכוי מח העצם. מצב זה אופיני בתהליכים סרטניים אך שימו לב-גם בקדחת הקרציות בשלביה הסופניים.

תאי דם לבנים(WBC) הם תאי מערכת החיסון האחראיים להתמודדות עם מצבי דלקת וזהום.

Neutrophils – הינם התאים הלבנים הנפוצים ביותר. הם מהווים את קו ההגנה הראשון כנגד פולשים כגון חיידקים,וירוסים וכד'.

Lymphocytes – האחראים ליצור נוגדנים ובעלי זיכרון  המאפשר להם זיהוי והתקפה לאחר חשיפה ראשונית גם במצבים ראשוניים.

Monocytes – בעלי יכולת "בליעה" של פולשים ושפעול של מערכת החיסון.

Eosinophils – באים לידי ביטוי במצבים של אלרגיה,פרזיטים.

Basophils – נדירים

טסיות דם (Platelet) בעלי תפקיד חשוב  בקרישת הדם.

כיצד לקרוא ולפענח את הבדיקה?

HCT – מהווה מדד לכמות תאי הדם בגוף. המספר מהווה יחס בין התאים בדם לחלק הנוזלי שלו (שאינו מכיל תאים). המטוקריט  נמוך מראה על מחסור בדם ותפקידו של הוטרינר לגלות מה הסיבה לכך.מאידך מספר גבוה מדי עשוי להראות על התייבשות או מצבים פתולוגים הקשורים לעודף תאי דם אדומים.

RBC – מספר מוחלט של תאי דם אדומים.

Hb(המוגלובין) –  זהו המרכיב בתאי הדם האדומים האחראי ישירות על כושר נשיאת החמצן לרקמות. המוגלובין נמוך הוא סימן לאנמיה  שכאמור מחייבת המשך ברור על-ידי הוטרינר.

MCV,MCH,MCHC – ערכים אלו ישמשו את הוטרינר על מנת לאפיין את סוג האנמיה.

RETIC (רטיקולוציטים) – הם תאי דם אדומים צעירים מדי(בלתי בשלים).מספר גבוה יראה כי הגוף  מיצר תאי דם בקצב מוגבר,בדרך כלל כניסיון פיצוי באנמיה של איבוד דם או הרס תאי דם.

PLT(טסיות דם) – בעלות תפקיד במנגנון קרישת הדם.משמשות כ"פקק" ראשוני בתהליך תיקון  נזקים בכלי הדם. מספר נמוך מהנורמה עלול להיות  למשל אחד הסימנים של קדחת הקרציות או של התקפה חיסונית כנגד טסיות הדם.במקרה של מחסור חמור בטסיות דם עלולים להופיע דימומים פתאומיים ושטפי דם בעור ובריריות.

הכנה וקריאת משטח דם

זו בדיקה משלימה המוסיפה מידע  ומסיעת בידי הוטרינר במקרים רבים בפענוח בדיקות הדם.

הכנת המשטח דורשת טיפה אחת של דם טרי,מריחה על משטח זכוכית וצביעה בצביעה מיוחדת.

הוטרינר יבחן את המשטח תחת המקרוסקופ. צורת תאי הדם,גודלם ,מספרם והופעת גופיפים מיוחדים מוסיפים מידע נוסף החיוני לאבחון מחלות שונות ומגוונות.

בדיקת דם ביוכימית
בדיקה זו נותנת מידע בסיסי אך חשוב לגבי תפקוד  המערכות השונות.
ALB(אלבומין) – חלבון האלבומין זהו החלבון החשוב ביותר בדם.הוא אחראי לכך שנוזלים לא יצאו מתוך כלי הדם.רמה נמוכה מאד של אלבומין עלולה לגרום להצטברות נוזלים בבטן  ולבצקות בגפיים.

חלבון זה מיוצר בעיקר על ידי הכבד .סיבות חשובות לרמת אלבומין נמוכה: בעית כבד חמורה,בעית כליות או בעיה במערכת העכול.

ALKALINE PHOSPHATASE ) ALP ) – המיוצר במספר רקמות בגוף כגון עצמות וכבד.
רמה גבוהה עשויה להראות על חסימת מרה,מחלה הורמונאלית(CUSHING) או שימוש  ממושך בסטרואידים.

ALT (Alanin Amino Transferase ) – אנזים הקיים בריכוז גבוה בתאי כבד.לכן ערך גבוה מדי עשוי להעיד על הרס חריף של תאי כבד.

AMYLASE – אנזים המיוצר בלבלב.ערך גבוה עשוי להעיד בעיקר על דלקת בלבלב.

TOTAL BILIRUBIN – הבילירובין הינו תוצר פרוק  של תאי דם "זקנים".היות ותאי דם זקנים עוברים תהליכי "פרוק והרכבה בכבד –עליה ברמת הבילירובין הכלית מעידה על פגיעה בכבד.

BUN(חנקות בדם)-עליה ברמת ה-BUN עשויה להעיד על התיבשות,אכילת בשר,וכאשר מלווה בעליה ב-CREATININE יתכן מצב של אי ספיקת כליות ,חסימה בדרכי השתן אך גם התיבשות או בעית לב.

CALCIUM – רמת הסידן בדם מבוקרת על   ידי מנגנונים הורמונאלים. רמה נמוכה מדי (Hypocalcemia) עלולה להופיע בכלבות מגזע קטן מספר שבועות לאחר המלטה הסובלות ממצב הקרוי"קדחת חלב", במחלות הורמונאליות שונות ובאי ספיקת כליות כרונית.

רמה גבוהה מדי-(Hypercalcemia) – עלולה להגרם עקב גדולים סרטניים מסוימים ומחלות  הורמונאליות שונות.

PHOS (זרחות) – רמה גבוהה מדי מופיעה לעיתים במצבי סכרת או מחסור בויטמין D .

Glu(גלוקוז) – רמה גבוהה יכולה להצביע על מחלת הסכרת  ובחתולים-לאחר מאמץ או התרגשות/פחד.

Na  (נתרן)  ו-K (אשלגן)  – אלו האלקטרוליטים הנבדקים בדם. סטיה מהערכים הנורמלים אנו רואים במצבים כגון :הקאות תכופות,התיבשות חמורה ומחייבים טיפול בהתאם(תוספת במתן תוך ורידי).

GLOBULIN – קבוצת חלבונים (המוכרים ביניהם הם הנוגדנים) אשר יצור מוגבר שלהם נראה במצבי דלקת .

לסיכום:
בדיקות הדם הינן כלי חשוב ובסיסי  המקנה לוטרינר מידע חיוני על מצבו של בעל החייםהנבדק.

מידע זה יתווסף בדרך כלל למידע אותו קיבל  לאחר שלב התישאול והבדיקה הפיזיקלית . בשלב זה תינתן על ידי הוטרינר אבחנה משוערת או סופית ובהתאם לכך ירשום  טיפול או שימליץ על ביצוע בדיקות נוספות לפי שיקול דעתו.

מרפאה וטרינרית