ודאי כבר שמעתם על המחלה האיומה שגורמת נזקים קשים ואף עלולה לגרום למוות פתאומי בכלבים.
אז הנה קצת יותר פרוט עליה:
תולעת הפארק או בשמה המדעי "ספירוצרקה לופי" , חיה בושט ובקיבה של הכלב ועלולה לגרום לגידול בוושט ולנזק עצום לכלי דם גדולים.
התולעת הבוגרת אדומה ואורכה כ 7.5 סמ .
מחזור החיים של תולעת הפארק
התולעים הבוגרות חיות בתוך בועיות שיוצרות בצינור הושט ובקיבה. הבייצים שהן מטילות מכילות בתוכן זחלים. הבייצים שיוצאות ממערכת העיכול נאכלות על ידי חיפושיות זבל ובתוכן הן בוקעות והזחלים הופכים לצורה בוגרת יותר.
כלב נדבק על ידי אכילת חיפושית הזבל עם התולעת (או אכילת בעל חיים כמו ציפור שאכל את החיפושית הנגועה).
בתוך הכלב הזחלים בוקעים ונכנסים לזרם הדם – הם זורמים בתוך כלי הדם לאבי העורקים ומשם הם נודדים לוושט .
לעיתים בזרם הדם הזחלים מגיעים גם לאיברים אחרים כמו לעמוד השידרה והם עלולים לגרום למחלות קשות בהתאם לאיבר אליו מגיעים.
הנזקים שגורמת תולעת הפארק לכלב
הבועיות שבושט עלולות לגרום לבעיה בבליעה ולהקאות. בעל החיים יורד במשקל . אם הבועיות לוחצות על דרכי הנשימה בחזה- הן מפריעות לנשימה.
אם הבועיות נוצרות באבי העורקים הן עלולות לגרום לאנאאוריזם (התרחבות מסוכנת בדופן העורק הראשי) שאם היא מתפוצצת – המוות הוא מהיר ופתאומי.
תולעת הפארק עלולה לגרום להיווצרות גידול מסוג גרנולומה בוושט של הכלב. הגרנולומה עלולה להפוך לגידול סרטני שעלול להתפשט לאיברים אחרים.
האיבחון מתבצע על ידי מציאת הביצים בצואה או בקיא אבל לפעמים יש צורך לחזור על הבדיקות מספר רב של פעמים עד שמאבחנים אותן כי התולעים הבוגרות לא מפרישות את הביצים ברציפות.
בדיקה אנדוסקופית של הוושט תגלה את הבועיות האופייניות ולעיתים הוטרינר יחליט לבצע צילום רנטגן של בית החזה אם יש חשש לגידול.
תולעת הפארק – טיפול
הטיפול המומלץ היום הוא בזריקות שבועיות של דקטומקס . הטיפול יעיל רק בחלק מהמקרים. לעיתים האנאוריזם באבי העורקים נקרעת למרות הטיפול וגם במקרים שהגדול בושט התפתח לסרטן- אין כבר הרבה מה לעשות.
תולעת הפארק – מניעה
הדרך הכי נכונה להימנע מהמחלה היא למנוע מהכלב לאכול חיפושיות זבל או לצוד בעלי חיים קטנים שיתכן והם אכלו חיפושית זבל נגועה.
מאחר וזה בלתי אפשרי לעקוב כל רגע ורגע אחרי הכלב שלנו ולדעת בכל רגע נתון מה הוא מכניס לפיו אנחנו נותנים זריקה בתרופה הנקראת דקטומקס שניתנת אחת לשלושה חודשים ולמעשה אם היתה חשיפה של הכלב לחיפושית ולתולעת הפארק- החמר שבתרופה מונע מהתולעת להתפתח בגוף הכלב והוא מחסל אותה הרבה לפני שמספיקה להתבסס בתוכו.
אנו מציעים מחיר מיוחד לטיפול מניעתי בתולעת הפארק לשנה .התקשרו למרפאה לברר ומהרו להתחיל בסדרת הזריקות!
תולעת הפארק – מידע נוסף
תולעת הפארק, או בשמה המדעי "ספירוצרקה לופי", היא תולעת טפילה אשר מדביקה כלבים ויכולה להביא למצבים מסכני חיים. תולעת הפארק קיבלה את כינוייה מכיוון שהתגלתה לראשונה בפארק הלאומי ברמת גן, אך במהלך השנים התולעת התפשטה וכעת נמצאת בכל רחבי הארץ.
ההדבקה בתולעת הפארק מתבצעת על-ידי אכילת חיפושית קטנה הנמצאת לרוב בדשא, וגודלה כחצי סנטימטר. מכיוון שמדובר בחיפושית קטנה מאוד, פעמים רבות לא ניתן להבחין מתי הכלב בולע אותה. החיפושית מכילה בתוכה את התולעת, ולאחר שהכלב בולע את החיפושית, התולעת משתחררת ומתחילה את מחזור הנדידה שלה בגוף הכלב. במהלך מחזור הנדידה, הנמשך כ-5 חודשים, התולעת עוברת בדופן של אבי העורקים ולבסוף מתישבת בושט. בושט התולעת יוצרת מושבה הנקראת "גרנולומה". לעיתים מושבה זו הופכת לגידול סרטני.
שלב הנדידה באבי העורקים מסוכן מאוד עבור הכלב, מכיוון שהנדידה מתבצעת ממש בדופן העורק, וישנה סכנה של היווצרות מפרצת ומוות פתאומי. גם הגרנולומה מסוכנת מאוד – היא יכולה לגרום לכלב לפלוט את מזונו, ובאם חלה התמרה סרטנית מדובר במצב מסכן חיים גם כן.
הטיפול במקרים של תולעת הפארק מורכב מזריקות רבות נגד התולעת או ניתוח במקרים של גרנולומה או גידול, אך יש לציין כי אם נוצרה מושבה או גידול סרטני בושט – הפרוגנוזה גרועה ביותר. ולכן, עיקר המאמצים עבור מחלה זו מתרכזים במניעה.
מאחר וכל כלב חשוף להדבקה בתולעת, מומלץ לתת זריקות מונעות אחת ל-3 חודשים, אשר משמידות את התולעת. חשוב להתמיד בטיפולים המניעתיים אחת ל-3 חודשים על מנת לא לאפשר לתולעת להשלים את מחזור החיים שלה, ובכך לתת לכלב את ההגנה מפני התולעת הקטלנית.
